למה מחממי הגינה שלכם נהרסים שוב ושוב (ואיך לתקן את זה באמת)
אם אי פעם ניהלתם את החלק החיצוני של מועדון לילה, אתם יודעים איזו סביבה קשה זו. יש שם לחות, גשם, ומחזורי חום אכזריים שפוגעים באותו מקום שוב ושוב. רוב האנשים חושבים שהרכיב החשמלי הוא זה שנהרס ראשון. אבל למעשה? בדרך כלל זו החומרה שמשמשת לאטימת החיבורים. זה מה שקורה: מים חודרים לחיבורים. אחר כך החום פועל עליהם. שילוב זה גורם לחמצון מהיר, שפוגע בחומרי הבידוד עד ש – בום – יש קצר במעגל החשמלי.
בעיית החימום היתר
הרבה מחממים זולים משתמשים בחומרי איטום פשוטים. הם פשוט לא עמידים מספיק. במחממים בעלי הספק גבוה, החיבורים נהיים כל כך חמים, עד שחומרי האיטום נשברים. כשיש סדק, הלחות חודרת פנימה. אנו קוראים לזה “הזדקנות תרמית”, אך למעשה זה פשוט חומרי הבידוד שנהיים שבירים ונשברים, עד שכל המערכת נהרסת. לכן אנו משתמשים בחומרי סיליקון או חרסינה שעמידים בטמפרטורות גבוהות. כך נשמר איטום הדוק, גם כשהמחמם פועל בעוצמה מלאה. מחממים זולים מתכווצים, וזה יוצר פערים שדרכם יכולה לחות לחדור ולגרום לנזק.
הכל תלוי באיכות הייצור
יש הבדל עצום בין מחמם שרוכשים בחנויות רשת לבין מחמם שנבנה לפי סטנדרטים תעשייתיים. הכל תלוי באופן שבו מחוברים החוטים החשמליים. אנו משתמשים בתהליך איטום מרובה שלבים, כדי לוודא שהמסלול החשמלי מבודד לחלוטין מהמסגרת. כך נמנעת הזרימה הלא רצויה של חשמל. אבל אי אפשר פשוט למרוח שכבה עבה של דבק ולהסתפק בזה. זו צריכה להיות איזון. אם האיטום קשה מדי, הצינורות החשמליים נמתחים כשהם מתחממים, וזה גורם לשבירת החומרי האיטום. אם האיטום רך מדי, הגשם חודר פנימה.
הפשרה
לאטום משהו שיוצר חום עז זו משימה מאתגרת. רוצים איטום הדוק כדי למנוע קצרים, אבל אם האיטום קשה מדי, החום נלכד בתוך המחמם. בעצם יוצרים “תנור” קטן עבור החוטים החשמליים. לכן יש צורך במרווח אוויר בין החיבורים. צריך לאפשר זרימת אוויר, אחרת החוטים החשמליים יינזקו מבפנים.